כיצד לפתח את היצירתיות שבנו

בסקר מיוחד של חברת IBM  נשאלו מנכ"לים מ-60 מדינות ו-33 תעשיות: מהי התכונה החשובה ביותר לקידום מנהלים? התשובה היתה יצירתיות. האם זה באמת מפתיע? 

כל אחד שמסתכל סביבו מבין שמשהו גדול קורה. הכול זז מהר יותר, מתחלף מהר יותר. מקצועות צצים ונעלמים. משטרים עולים ונופלים, וכל בוקר מופיע עוד חידוש טכנולוגי שמקדים את הסרטים. בקרוב תדפיס המדפסת הביתית שלנו את חולצת הטריקו שנקנה בלי להגיע לחנות. מדפסות תלת מימדיות ידפיסו בניינים. בקיצור, כיף גדול. או שלא. 

הדיונים על העולם החדש אפופים לעיתים בשמועות על חיי נצח ועתידנות, זה מזמן לא המצב. העולם החדש הוא כבר מזמן עניין של כולנו בלי הבדלי דת, גזע, מין, גיל או שאיפות. 

העולם החדש הוא עולם על סְפִּידים, הוא משתנה מהר, קופץ מחידוש לחידוש, עולם בהפרעת קשב מתמדת, אך גם יצירתי במיוחד. דבר אחד בטוח: אנו, המאכלסים אותו, חייבים להיות יצירתיים יותר כדי להתאים את עצמנו אליו, אם לא – ניפלט ממנו כדינוזאורים. 

 

דמיינו כיתה עם 35 תלמידים. פעם הספיק שחמישה מהם היו מבריקים כדי למשוך את כל היתר קדימה. פעם יכלו 30 התלמידים האחרים לעבוד בלי אחריות גדולה, להעביר כרטיס, להיות ראש קטן ולהסתדר. הסיפור השתנה. העולם כיום הוא תובעני יותר. מלא אפשרויות אבל גם מחייב יותר. כל אחד חייב לפתח יוזמה ותושייה, להביא לשולחן משהו יותר אישי ומקורי, להיות יותר יצירתי.

הבשורה הגדולה היא שיצירתיות ניתנת לפיתוח ולהגברה. מחקרים הוכיחו זאת לאורך שנים. ניתן להגביר יצירתיות ותושייה בקרב עובדים ומנהלים. יצירתיות היא כמובן לא היכולת לצייר, לרקוד או לשיר. יצירתיות היא היכולת לפתור בעיות, ליצור הקשרים חדשים, ליזום, לגלות תושייה, לראות את המציאות אחרת, לשלוף עוד רעיון, להגיע אל המטרה בדרך אחרת ויותר מהירה. כולנו זקוקים לעובדים כאלה. כולנו חייבים מנהלים כאלה. כולנו צריכים אזרחים כאלה במאה ה-21.

במה מתחילים? בדברים הכי קטנים: כל צפייה בטלוויזיה היא דרך נהדרת לפתח סקרנות ויצירתיות אצל הילדים שלנו, ולא פחות חשוב אצל עצמנו. שמתם לב באיזה תשוקה מדברים השפים בטלוויזיה על האוכל? איך הם מבחינים בין סוגי החציל ויודעים מאיזה מדינה הם הגיעו אלינו? דיברתם עם הילדים על היכולת הזאת לרדת לפרטים? כל היופי שיש בלאהוב ככה את מה שאתה עושה?. אותו דבר בדיוק גם פרשני הכדורגל שמציפים את המסך לאחרונה. אלה שזוכרים שנבחרת ארגנטינה שחקה "4, 4, 2" בשנת 82'. זאת שוב הירידה לפרטים שמולידה תשוקה, שמאשפרת למי שעוסק במקצוע שלו להסתכל אחרת על הדברים. באופן אישי, מקורי ו-יצירתי. ומה עם The Voice? תכנית נחמדה בהחלט. הילדים שלנו מצאו דרך יצירתית לצפות בתכנית, הם מסתובבים עם הגב למסך ומחליטים אם להסתובב. כמו השופטים. בפעמים אחרות אנחנו עוקבים אחרי השופטים ומנתחים מי חושב באופן עצמאי? מי מסתובב בגלל הלחץ של כולם? מי מציץ לראות מה השופטים האחרים חושבים ומי מחובר לעצמו? מי מגיב לזה ששר באופן יצירתי ומפתיע? מי אמיץ? מי זהיר מידי? הצפייה הופכת לחוויה מפעילה עבור כולנו. אנחנו רק חושבים בקול רם לידם ואיתם. באופן טבעי כל אחד מאתנו מתחיל לחשוב "מה הוא לוקח מזה בשביל החיים שלו מחר בבוקר"?. זוהי דרך קצת יותר יצירתית לצפות בטלוויזיה, מעבר לוויכוחים הרגילים של :"די לראות כל היום טלוויזיה תעשה משהו אחר". 

עם עובדים ומנהלים זה לא באמת שונה. גם אצל מבוגרים זה מתחיל ביכולת שלהם להפוך את היום יום שלהם ליותר יצירתי. לא להיתקע פעם אחרי פעם באותו הפקק, למצוא קיצורי דרך, לא לטייל למקום שכולם מטיילים אליו באותו רגע ממש, או היכולת למשל לעבוד על הזוגיות שלנו באופן יצירתי, לא לנהל 10 שנים את אותם ויכוחים בדיוק. להשתכלל. לאמן את שרירי היצירתיות. 

בארוחת הערב הבאה, תשחקו ביחד כל המשפחה ותשאלו את עצמכם: מה עוד אפשר לעשות עם הבקבוק שעל שולחן האוכל חוץ מלשתות איתו? עציץ למשל? סוג של פמוט לנר? משחק "אמת וחובה"? קישוט? רעשן? ואולי דווקא רולים לשיער?. מיד תראו איך חפץ קטן שעל השולחן הופך לאמצעי משעשע וחווייתי לשיפור היצירתיות של כל המשפחה. 

אל תחכו למחר, העולם רץ קדימה. 

איתמר, הבן שלי, רואה THE VOICE עם הגב למסך.

ד"ר אייל דורון הוא מתודולוג ארגוני, מרצה מבוקש ומומחה בפיתוח חשיבה יצירתית. 

במסגרת הפוסט דוקטורט שלו פיתח מודלים לפיתוח תבונה יצירתית. בשנים האחרונות חקר לעומק את שאלת האושר והמימוש העצמי בעולם החדש. דורון הוא גם יוצר הסדרות "איך להיות מאושר בשישה שיעורים?", "איך להצליח בשישה שיעורים?", ו"משפחה מאושרת בשישה שיעורים" ששודרו בערוץ 2. 

לחצו כאן לעמוד המרצה באתר