ההתמכרות הקשה ביותר של בני נוער בימינו הנה ההתמכרות למסכים: מסכי מחשב, מסכי טלוויזיה, מסכי טלפונים ניידים ומסכים של משחקי מחשב. יתרה מכך - זמן הצפייה של נער ממוצע במסכים ביום אחד, עולה (בהרבה) על הזמן הכולל של כל הפעילויות האחרות שלו. גם כשיש להם הזדמנות לאיטראקציה חברתית הם מפספסים אותה ונשארים תקועים מול המסך הפרטי שלהם.
מיידיות ותרבות של "כאן ועכשיו" ללא יכולת לדחיית סיפוקים, שטחיות, פאסיביות, חוסר גבולות, קושי בריכוז ונתקים (למשל נתק בהקשבה שנוצר עקב קבלה או משלוח של SMS במהלך שיעור או הרצאה) וחוסר הבנת המשוואה לפיה להתנהגות יש תוצאות. בעידן הפייסבוק יש לכל אחד מאות חברים וירטואליים אך מעט מאוד חברים אמיתיים. בני הנוער בונים את התדמית שלהם מול המסך ויש פער מאוד גדול בין "חייהם האפורים" לבין גיבורי המסך שלהם (יפים, רזים, תחמנים, בוגדים ונוצצים)
אז מה אפשר לעשות?
בהרצאתו תמיר לאון נותן כלים טיפים ופתרונות להורים.
החל משנות ה- 90, העובדים בישראל הוסיפו בממוצע שעתיים ליום העבודה שלהם.
במקביל, הטכנולוגיה המתקדמת אפשרה את המשך העבודה גם מעבר לשעות הסטנדרטיות. בזמן האחרון עם המעבר של ארגונים רבים למודל עבודה גמיש (היברידי) מגיעה הסוגייה של עומס עבודה ואיזון בינה לבין החיים האישיים / משפחתיים לנקודה קריטית.
נכון לשנת 2022, העובדים והמנהלים לא למדו כיצד לבצע זאת כהלכה ולראייה הנתונים מראים על עליה בתחושת הStress-, חוסר איזון שמרגישים העובדים, בירידה בתחושת איכות החיים, בירידה באיכות החיים של העובדים והמנהלים, כל אלו מביאים...
הקורונה האיצה את השלב הבא בשוק העבודה, שלב שכבר מבשיל כעשור שנים- העבודה ההיברידית. מה שקרוי "עבודה" מפסיק להיות משויך אוטומטית למקום פיזי מסוים, אלא יכול להתבצע במקומות שונים, כאשר החברות השונות מחפשות לעצמן תמהיל נכון של עבודה- בית, בהתאם לדרך שבה הן עובדות, ובחלוקה פנימית על פי המחלקות השונות. הבסיס למהלך כזה הוא החיסכון הגדול בעלויות והרצון של הדורות הצעירים למקם את העבודה במעמד שווה יותר לפנאי.
העבודה ההיברידית צפויה לשנות (החל מימים אלו) מרכיבים רבים בחיינו: במשפחה- הורות, זוגיות, תרבות הפנאי....
לנוחויותך, ניתן למלא את טופס ההזמנה למידע נוסף
ולצרף מספר מרצים ולא מרצה בודד. ניתן לגלוש
בגלריות מרצים ולהוסיף מספר מרצים לסל הפניות,
לפניה אחת מרוכזת.