Free your mind - לחסן את הנפש
הרצאות מקוונות און ליין ON LINE, עולם העבודה, תזונה ואורח חיים בריא, איזון בין קריירה ומשפחה, העצמה ומצוינות אישית, הרצאות באנגלית, הרצאות העשרה, אינטליגנציה רגשית, פסיכולוגיה, יחסי הורים וילדים, יום האישה, הרצאות בנושא זוגיות, העצמה נשית
ליכולת שלנו לקום ולהמשיך אחרי פיטורים, גירושים, פרידה או אבדן, קוראים "חוסן נפשי". חוסן הוא כושר ההסתגלות לשינוי פתאומי (קורונה, זוכרים?); היכולת לנהל את עצמנו בקור רוח, גם כשהעולם מעמיד אותנו במבחן. חוסן נפשי מאפשר לנו ללקק את הפצעים ולהמשיך עם מינימום צלקות. החוסן הוא גם המשקפיים שדרכם נתבונן בעולם, הנכונות שלנו להכיר ברגשות ויותר מכל - הוא הפעולות שנעשה דה פקטו כדי להשפיע על חיינו.את היכולת המופלאה הזאת, אי אפשר להעריך בתיאוריה. היא מתגלה רק בזמן אמת, כשהחיים פשוט קורים לנו ללא אזהרה ואנחנו עסוקים בדברים אחרים. למרבה המזל, חוסן נפשי הוא לא צבע עיניים. אפשר לשנות אותו. לאמן, לטפח, להגמיש, לחזק אותו. אפשר להתחיל עכשיו.
בהרצאה פרקטית ומבוססת מחקר נצלול לתוך שאלות מהיומיום של כולנו: איך זה שכדי לחסן את הנפש צריך להכיל ולקבל את החולשה, איך יוצאים מהסרט בראש לכאן ולעכשיו - ומתמודדים.
ועם מה נצא בתכלס?
● נזהה דפוסי חשיבה מעכבים
● נלמד איך למנוע מהם לתקוע אותנו
● נאתר ונטפח את הקולות הבריאים והמקדמים יותר
● נסתכל על הקול שבראש ועל הכל שבחוץ במבט מקדם. ונתקדם.
אני רוצה לכעוס פחות. לזוז יותר. אולי להפסיק לעשן. לכל אחד מאיתנו יש שינוי שמחכה לרגע המתאים לזמן שיבשיל. אבל האם אנחנו מסוגלים לזה? להחליט איך להתנהג, במה להתמקד, וכיצד לבלות את הזמן? היינו רוצים לומר ש״כן, בטח״, אבל אז החיים מראים לנו משהו אחר. שקשה יותר לקום מהספה ממה שדמיינו. אז למה אנחנו כל כך מתנגדים לשינוי? מה יקרה אם נכיר את המנגנונים המעצבים שינוי? על אילו דוושות חכם ללחוץ ואיפה כדאי לשחרר? מהו שינוי יציב? שינוי יציב מערבב בתוכו בליל של מוטיבציות, הרגלים, גישות, רגש מתפרץ ותכנון קפדני. והוא...
לפרטים נוספיםכשאנשים מגיעים להרצאה על דחיינות יש דבר שרק אני יודעת, והם לא; מה שקורה לפני ההרצאה (חודש לפני, שבוע לפני, ובעיקר יום לפני). שבועיים לפני כל הרצאה אחרת נמכרים כבר 200 כרטיסים. בהרצאה על דחיינות - שבוע לפני - אף אחד לא קנה כלום. יומיים לפני - משהו מתחיל לזוז. יום לפני - 110 כרטיסים. בערב ההרצאה - מיליון הודעות, בקשות, אלתורים, קומבינות - כי נגמרו הכרטיסים. מי מבקש? מי שהכי צריך את ההרצאה - הדחיינים שלא קנו, כי הם… דחיינים. דחיינות כרונית פוגעת בביצועים, מורידה לנו את הביטחון ובעיקר מרחיקה מאיתנו את הרעיון שאי פעם נוכל...
לפרטים נוספיםכשהיינו קטנים, לימדו אותנו שצריך לפתור בעיות, לשפר את החולשות שלנו, לתקן פגמים. שצריך להיות טובים בהכל: בחשבון, בספרות, ביצירתיות, אפילו בנחמדות וטוב לב. וכדי להיות כאלה מושלמים, צריך לצאת למירוץ. למרדף. לצבור כמה שיותר יכולות, להוביל בכמה שיותר תחומים, להעתיק את מה שעובד עבור המצליחים ביותר. להיות הכי טובים. בהכל. ולא לשכוח להתמקד בכל מה שדפוק בנו ולתקן לתקן לתקן. לוקח לנו זמן, הרבה מאוד זמן, להבין שבתחרות הזו – תמיד נהיה פחות: פחות טובים במתמטיקה, פחות קולטים רמזים חברתיים, פחות טובים בתמונות לאינסטוש. ...
לפרטים נוספיםאתם קמים בבוקר, מצחצחים שיניים, מכינים כוס קפה, מתניעים את הרכב. כל זה קורה לכם באופן אוטומטי לחלוטין. תכירו, אלו ההרגלים שלכם, פעולות שעשיתם כל כך הרבה, שעכשיו הן קורות מעצמן. עכשיו, אוסף ההרגלים שלכם הוא ״מי שאתם״. הרגלים אולי נשמעים קטנים, אבל הם מכתיבים 47% מהפעולות שלנו. זה כל כך הרבה, שכדאי לנו לעצור ולבדוק, איך ההרגלים שלנו מעצבים אותנו ואיך נוכל לעצב אותם מחדש. ההרגלים הם אלה שדואגים לזרוק את הנעליים בכניסה, להיכנס בשבילכם לכל אתרי החדשות. ואז לפייסבוק. ואז לאינסטוש. ואיכשהו, "בזכותם", תלכו לישון ב-1:00...
לפרטים נוספיםמשמעות היא חידה מסובכת. היא המשהו החמקמק הזה שיכול לגרום לנו לקפוץ מהמיטה בשמחה או לא לצאת ממנה בכלל. איך זה שרופאה יכולה להרגיש חוסר משמעות בעבודה בעוד המנקה לידה מרגישה תחושת שליחות? האם האדם מחפש משמעות או יוצר אותה? כיצד ארגונים יכולים להעניק לעובדים משמעות גדולה, ואיך הם עלולים גם לפגוע בתחושה הכל כך חשובה הזאת. ולבסוף, מה עשו הארגונים הגדולים בעולם כשהמצב היה ממש, אבל ממש קשה? משמעות עמוקה עשויה לגרום למנכ״ל של חברת ענק לוותר על המשכורת השמנה והמשרד המשקיף לים ולעבור למשרד ממשלתי מחניק. אנשים...
לפרטים נוספיםעם מי אתחתן? איפה אגור? במה אעבוד? וכמובן ההחלטה הנוראית מכולן - מה להזמין לארוחת צהריים? תגידו שלום להחלטות שלנו. הן מגיעות בכל הגדלים, הצורות ובעיקר - בכמויות עתק. ההחלטות שנקבל בכל רגע יקבעו מה נעשה, איך נחיה, ותכלס - מי נהיה בסופו של דבר. ואם זה לא מספיק קשה, אנחנו נאלצים לפעול במרחב בעייתי: חוסר ודאות, רגש מול שכל, רעב, שעמום, עייפות (מתי ניסיתם לאחרונה לחשוב אחרי ארוחת צהריים? טיפ ממני: אל תנסו), לחצים מהסביבה, השוואות בלתי פוסקות, להיות בכאן ובעכשיו, להיות בשם ובאחר כך. חוץ מזה, אנחנו גם רוצים לנצח אבל עוד...
לפרטים נוספיםאני מאושר. ואת מאושרת. כשחושבים על זה: יש לך דירה מהממת, זוגיות נהדרת וכלב חמוד. ומכונית, אחלה מכונית! וכולם בריאים בעצם. כן, הכל טוב, אני מאושר. אז למה אנחנו מרגישים תמיד שמשהו חסר? האושר מבלבל אותנו. מצד אחד, אנחנו נורא רוצים אותו. מצד שני, מרוב תשוקה לאושר, אנחנו טיפ טיפונת אומללים. אז אנחנו מסמנים אותו ביומן. כשאגמור את המבחן אהיה מאושר. כשאקבל את הקידום, אהיה מאושרת. אם רק תהיה לי חברה אהיה מאושר. כשיוולד לי ילד אהיה מאושרת. אנחנו מחכים לאושר. וכבר יש חברה ודירה וילד, והאושר עוד לא מגיע. או שהוא בא, אבל לא...
לפרטים נוספיםיש לנו המון המון מחשבות אוטומטיות: "ככה זה צריך להיות" ו"אנשים הם כאלה וכאלה", "למה אני תמיד כזה". אנחנו שולפים אותן כל כך מהר, שאנחנו בכלל לא שמים לב איך ברגע כתבנו סיפור: לפעמים הוא דוקומנטרי, נאמן למציאות, ולא פעם מדובר במדע בדיוני או פנטזיה. לפעמים המשקפיים שדרכם אנחנו רואים את העולם מקדמים, דוחפים אותנו להיות טובים יותר, אבל הם גם טובים מאוד בלדכא, להפחיד ולתקוע אותנו במקומות שאנחנו לא רוצים להיות בהם. או כמו שכתבה הסופרת אנאיס נין, ״אנחנו לא רואים את הדברים כפי שהם. אנחנו רואים אותם כפי שאנחנו״. אנחנו...
לפרטים נוספיםאנחנו עובדים 10 שעות ביום, מג׳נגלים בין התראות לדאגות, בין ילדים לחובות, אנחנו טרודים במחשבות וחרדות, ממהרים, מתקשרים בנהיגה, אפילו לאכול כמו בני אדם אין לנו זמן. אנחנו יצורים עמוסים. עייפים. לחוצים. זה לא טוב. הגיע הזמן להאט. הגיע הזמן למיינדפולנס. הבודהיסטים חיים את זה כבר אלפי שנים, ובעשורים האחרונים המיינדפולנס מתפשט גם למערב. מעבדות המחקר ברחבי העולם חושפות שלתרגול מיינדפולנס יש השפעות מרהיבות על הנפש שלנו: יותר אושר, פחות לחץ, יותר ריכוז, פחות חוסר שקט, יותר ביטחון, פחות ביקורת עצמית. (מי לא רוצה את...
לפרטים נוספים