"חיי כמסמך חברתי נוקב ונפשי כמעבדה פסיכולוגית מהלכת"

שש שנים, תואר בפסיכולוגיה, ליווי משפחות נפגעים רבות ותעודת הוראה עברו מאז. במבט לאחור, הכול מתחיל ונגמר בדבר אחד: מסוגלות הבחירה שלנו. 
כשאנחנו מסיעים את ילדינו למסיבה, או אפילו מפגש עם חברים, אנחנו מקווים ומתפללים שאפשר לסמוך על החינוך שהנחלנו להם, על האזהרות שהזהרנו אותם ועל חוזקם הנפשי. ועדיין זה מדיר שינה מעיננו.
מי יהיה שם איתם ברגעי האמת? ברגעים שהם עצמם אינם מבינים עד כמה הבחירה לכאן או לכאן קריטית ויכולה לשנות את חייהם מקצה לקצה.
פסיכולוגים ואנשי מקצוע שחקרו את נושא הכתות, מערכות היחסים האלימות ועוד מצאו וגילו שאין אדם שזה לא יכול לקרות לו. לכל אדם יש תקופות בחיים בהן עלול הוא ליפול בפניה הלא נכונה,
בהליכה אחרי סביבה או אדם לא נכון או אחרי הרגלים לא נכונים. אז איך בכל זאת, נחסן את ילדינו? המפתח טמון ברגעי הדילמה. ברגעי האמת הללו כשהחבר'ה אומרים "בוא תנהג, אז מה אם שתית, אל תאכזב את כולנו". כשהחבר אומר "בואי תראי לי במעשים כמה את אוהבת אותי אחרת לא
אשאר..."
מה מכריע את הבחירה באותו רגע שכזה? החרדה לאבד? או שיקול הדעת האחראי שמבין את ההשלכות? את התחרות הזו בין השניים ניתן לעצב. לאמן, לתרגל ולחזק את יכולת העמידה מול החרדה וללמוד 
גם ברגעים כאלה להישאר שקולים ולא להצטמצם למצב הישרדותי.

אלה גולן מרצה במסגרות שונות  בכדי להעביר מסרים וידע מורכב בצורה מעמיקה ונגישה לכל אחד.