אכילה רגשית

 הסרטון של מיכל צפיר מוצף טיפים ונקודות מבט על החיים, בהקשר של אוכל ורגש. רבים מאיתנו, אם לא כולנו, אוכלים כתוצאה מרגש שלילי או חיובי. לעתים אנו מודעים לכך, ולעתים לא. בסרטון, צפיר מציעה טיפים ושיטות כיצד ללמוד לשלוט באוכל במקום שהוא ישלוט בנו. להקשיב, וליישם…

מהי אכילה רגשית

היי, אני שמחה שהצטרפתם אליי כי זה אומר שאתם רוצים לחיות חיים בריאים יותר. והיום אני רוצה לדבר איתכם על רגשות. למה אני מתכוונת? יש הרבה פעמים שאנשים, שברגע שהם עוברים איזשהו משבר כמו פרידה מחבר או שמישהו פגע בהם בעבודה, זה גורם להם להתכנס בתוך עצמם. יש להם תיאבון ירוד, הם לפעמים לא קמים מהמיטה. ויש אנשים שאותו המקרה בדיוק, גורם להם לאכול מהבוקר עד הלילה. ממש תגובה אחרת.
בשני המקרים, מדובר על תופעה שבה הרגש גורם לנו להתנהל בצורה מסויימת. ואותם אנשים יגידו לכם: ׳ככה אני רגיל! זה מה שאני מכיר, זה מה שאני יודע, זה מה שעוזר לי. ׳ כשבעצם, מה זה ככה אתה?

זה נכון, ככה התרגלת במשך השנים. זה ההרגל שאימצת וזה מה שאתה יודע. הרגלים, אפשר לשנות, אבל קודם כל צריך לתת על זה את הדעת. אני במשך שנים לא הייתי מודעת לזה שהייתי אוכלת כל כך הרבה מתוצאה של תסכול, עייפות, שעמום, ככה בהיסח הדעת. הייתי עצבנית, הולכת למקרר, כאילו שמשם תגיע הישועה. אוכלת איזה משהו ולא זוכרת בסוף היום אפילו שאכלתי את זה. אז מה היה כאן, רעב? חותמת לכם שלא היה כאן רעב. אבל היה כאן תסכול, עייפות, שעמום: היה כאן הרגל. הרגל שבו אני אוכלת כתוצאה מכל מיני רגשות שמניעים אותי לאכול. את זה אפשר לשנות.

איך נמנעים מאכילה רגשית?

אחת הדרכים לשנות את זה, כשאתם ניגשים ואתם לא בטוחים, לפני שאתם מכניסים את האוכל לפה ואתם לא בטוחים שיש כאן עניין של רעב, תשאלו את עצמכם: אני באמת רעבה? הרי אכלתי לא מזמן, אולי יש כאן משהו אחר שגורם לי לאכול? ותצאו משם. אל תנהלו את הדיון הזה ליד האוכל. תבדקו. אם אני לא רעבה, אולי אני יכולה לעשות משהו אחר? אולי אני אצא לטיול, אשטוף פנים, אדבר עם חברה, אקרא ספר? החלטתם שאתם עושים משהו אחר? תיישמו את זה. כל עוד תהיו שם, באזור הזה, ואכלתם כתוצאה מזה שאתם אומללים, אחרי שאתם אוכלים אתם יותר אומללים. אז מה עשיתם? קיבלתם מעגל של אומללות, אכילה, אומללות, אכילה. אפשר לקטוע את זה.

אפשר לעשות משהו אחר, לשנות את המחשבה. המחשבה תוביל לרגש אחר, ואנחנו נפעל בצורה אחרת. אז הרבה פעמים אנשים אומרים, ׳אני אוכל אכילה רגשית׳. כולנו אוכלים אכילה רגשית! גם אנשים רזים אוכלים אכילה רגשית! אבל בן אדם רזה, מצוברח, אוכל עוגייה או קוביית שוקולד ונרגע. אני? עוגיות, קוביות שוקולד, חפיסות שוקולד, וגם אז אני לא נרגעת. זאת אומרת, אין דבר כזה לא לאכול בגלל תוצאה של רגש, אבל אפשר לשנות את ההרגל הזה, ואז להתקם לחיים בריאים יותר. תמיד זה מצליח לי? לא. לפעמים מתפלק לי. אבל עצם זה שאני מודעת, אני מפחיתה בכך את כמות הפעמים שזה קורה לי. פעם זה היה שם כל הזמן, ואני משתדלת עם הזמן שזה יקרה פחות ופחות. אז יש תקווה. תתכווננו למקום הזה, תזמנו את המקומות שבהם אתם אוכלים בלי שום קשר למנגנון שובע ורעב. שמשהו אחר מנהל אתכם. ואתם תנהלו את האוכל, אל תתנו לו לנהל אתכם. ואתם זוכרים, אם אני יכולה, גם אתם יכולים.